דובי ישראלי נולד בפולין בשנת 1946 להורים ניצולי שואה. המשפחה עלתה לישראל בשנת 1949. ילדותו עברה עליו בשכונת הדר יוסף בתל אביב ונעוריו בקיבוץ יקום. הוא התגייס לצבא בשנת 1964 ושירת בחיל השריון. השתחרר בשנת 1973, וכאזרח התמנה למנהל המפעל המרכזי של חברת גז גדולה. בסוף שנת 1979 חזר לשרת בצ.ה.ל כקצין בקבע ומילא תפקידי פיקוד ומטה ברמות השונות. דובי השתתף בכל המלחמות החל ממלחמת ששת הימים וכלה במלחמת לבנון הראשונה. בין שאר תפקידיו, הקים חטיבת שריון ובתפקידו האחרון שירת כנספח צ.ה.ל בברזיל, פרו ובוליביה. בשנת 1996 השתחרר בדרגת אלוף משנה. תוך כדי השירות הצבאי השלים לימודי תואר ראשון בהיסטוריה כללית ובהיסטוריה של עם ישראל ותואר שני במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים. לאחר שחרורו מהצבא הקים שתי חברות בתחומי יצוא ויבוא בינלאומי העוסקות בנושאי תקשורת, רפואה, חקלאות, ביטחון, ותיירות.  נשוי לנורית ולהם שלושה ילדים ושמונה נכדים.
את ה"רומן" שלו עם האומנות הפלסטית, התחיל  באקראי בביקור בבית הלוחם, שם התוודע לראשונה לחומר ולפיסול הקרמי. הסדנה הראשונה בה השתתף הייתה בבית הלוחם. לאחר כשנת לימודים אחת, החליט לעבור לפיסול באבן, במקביל השתלם במספר רב של קורסי אומנות להרחבת הידע הבסיסי- המקצועי והתיאורטי. מקץ שנתיים נוספות של לימודים, הקים סדנה משל עצמו,  תוך שהוא מפתח טכניקות מיוחדות וייחודיות ליציקת תבניות גבס, וטכניקות ליציקת האבן. הסדנה הוקמה בקיבוץ שפיים ולאחר זמן מה עברה לקיבוץ שדה יואב.
את כל שלבי עבודת הפיסול מבצע דובי בעצמו:
• עיצוב ובניית הפסל בחומר
• בניית תבנית גבס ועיבודה
• יציקת אבן ( תערובת של מלט לבן, קוורץ, ולעיתים חול ותוספת של פיגמנטים) 
• חשיפת הפסל – עיבודו וליטושו
נושאי עבודותיו לקוחים מתוך ההוויה האנושית,  המשפחתית והמיתולוגיה היוונית. הפסלים הם בסגנון קלאסי ואבסטרקטי.
מצורף קישור לסרט " ללכת אחרי החלום הסופי"  :  ללכת אחרי החלום הסופי